לטיפול השני באתי עם אבא שלי… וזה היה מזל כי היית צריכה מישהו סופר רגוע לעבור את היום הזה. הגענו בשבע וחצי ולקחנו מספר לבדיקת דם.. קיבלתי מספר 117 הרמתי ראש לצג כדי לגלות שכרגע נמצא בפנים מספר 61… מעודדת משהו התיישבתי על הכיסא היחיד שהיה פנוי בחדר ההמתנה. בשבע ארבעים וחמש ... Read More

ההרגשה הכללית היתה מוזרה כי מצד אחד חיכיתי ליום הזה מאוד מאוד… סוף סוף אני מתחילה לטפל בחולירה. מצד שני הפחד מהלא נודע היה גדול ומאיים. בדרך הייתי דרוכה ועצבנית… עצבנית שהאיש שלי לא קם בזמן, עצבנית על הנהג שנוסע לאט ממול, עצבנית שהשמש חמה, שיום שלישי היום, שהרמזור איטי, ... Read More

ביום שבת היינו בלונה פארק… רציתי לעשות שבת של כייף וכך גם היה. היה אומנם חם מאוד אבל לא היו תורים בכלל (אני לא צינית באמת לא היו) נסענו עם זוג חברים עם הבת שלהם כך שהחברה היתה מושלמת.. רצנו ממתקן למתקן מאנדרנלין גבוה לסיבוב על הברבורים הרגועים… עלינו אפילו על ... Read More

פחד מהלא נודע פחד מאיבוד הנשיות פחד להשמין.. פחד להרזות פחד מתופעות הלוואי פחד לאבד את שמחת החיים שלי פחד להשתנות להפוך לבלתי נסבלת.. קוטרית פחד מההשפעה על המשפחה שלי, על הבן שלי פחד מתגובות של אנשים פחד מהציפורניים שישחירו… מהשיער שינשור פחד משמש פחד לאבד אופטימיות פחד לאבד את התמימות פחד ממחטים.. פחדים לא הגיוניים כמו שהשיער לא יחזור לגדול, שאני אשאר ... Read More

אתמול עשיתי שאיבת בייציות. שבע בבוקר כבר היינו במחלקה אחרי הנחיות היסטריות לאמא שלי מה לעשות כשהבן שלי מתעורר, מה להגיד כי בכלל שכחתי להגיד לו בערב שבבוקר לא נהייה בבית… הוא מצידו אפילו לא שאל.. הוא בטח כבר יודע אני מחכה ליום שהוא פשוט ישאל אותי “מתי נגמרת הכימוטרפיה אמא?”… ... Read More

לפני עשרים שנה בערך כשהייתי בת 14 הייתי במדורת ל”ג בעומר עם החברים מהכיתה, היה כייף ושמח עד שכמה ח’ברה שלא היו חברים שלנו באו וניסו לחבל לנו בכייף. אחד מהם הביא איתו 3 קליעים וזרק אחת מהם וצעק “קליע” כולנו ברחנו ואחרי כמה שניות היה פיצוץ … בפעם השלישית שהוא ... Read More

חיכיתי לשאלה.. שבאופן מוזר לא נשאלה בשבועיים האחרונים… הבן שלי בן ארבע נהג לשאול אותי אחת ליום “מתי יהיה לי אח?” “אמא יש לך בבטן תינוק?” “אמא- כשיהיה לנו תינוק אני אקרא לו רסל”… בקיצור… הוא כבר בן ארבע (וחצי למעשה) ולכל החברים שלו יש אח או אחות והוא לא ... Read More

מצפים ממני שאני ארגיש כימיה עם הרופא שלי… וזה לא ממש קרה.. ואני יודעת שמדברים על המרכז בבלינסון כמקום הכי טוב לעבור בו טיפולים ואני נוטה להסכים… בכלל במחקרים ראו שנשים שעברו את התקופה בדיכאון ובתחושות קשות ובלי תמיכה לא רק שלא עברו טוב את התקופה אלה שהסרטן חזר להם… מוכח!! אז ... Read More