אני לא מתאימה לפסח.. אני חמץ. כמו עוגת שמרים אני פשוט תופחת ללא הכרה מהכדורים שאמורים לשמור שהסרטן לא יחזור.. תסכול שלא חוויתי אף פעם.. ואולי אני גם מידי פעם לוקחת משהו קטן לנפש.. אבל צריך משהו קטן לנפש מידי פעם..וגם כשאני כן לוקחת משהו זה שליש ממה שבדר”כ הייתי אוכלת.
בנתיים כל יום ראשון כשאני עולה למשקל אני שוב עולה במשקל.. אפילו שהשבוע ממש הקפדתי…מתסכל.
ולא- זה לא עוזר שאומרים לי שאני ניראת טוב.. אני צריכה להרגיש ככה. ואני לא!
___________
בכימו הרגשתי כאילו אקונומיקה עברה לי בגוף מנקה אותי נקיון כימי מבפנים, בדרך היא ניקתה גם אזורים בריאים ועובדים והשאירה אותי עם נזקים כימיים שונים…נגיד עדיין רדומות לי הרגליים והידיים כשאני קמה משינה, עוד כואבים לי השרירים והעצמות כאילו דפקו לי מכות אתמול בלילה (לא שפעם עשו לי את זה ואני יודעת, אני פשוט מנחשת שככה זה מרגיש) ועכשיו כשפסח בפתח חשבתי לרגע אולי הנקיון הזה עשה לי טוב גם..
אצלנו בבית אני אוגרת והאיש שלי זורק…קשה לי לזרוק נעל לא אופנתית..”זה עוד עובד” אני מסבירה לאחותי שכל היום רק מפנה שקיות מהבית (ואני ממש ממש רצינית) ובקושי רב מצליחה למנוע ממני לשים אותם בבגז’ של האוטו כי אולי אצטרך יום אחד נעל פלטפורה אדומה במידה 6 (אני 7) שיצאה מהאופנה לפני 5 שנים. היא הרי יודעת שהאיש שלי לא יתן לי להכניס את השקית הזו הביתה בכלל.
לפני איזה שנה עשינו בבית של חברה (וגם אצלי פעם) יום החלפת בגדים.. כל אחת מביאה את בגדים שהיא כבר לא לובשת (רק טובים) ומחליפה עם חברות אחרות. האיש שלי היה כל כך מרוגש שיצאתי עם שקית ענקית מהבית שהוא אפילו הציע להביא שקית אחת שלו.. כמובן שפניו נפלו כשחזרתי הביתה משם עם שלוש שקיות בגדים של חברות (שאחת מהם נשארה מחוץ לארון כי לא היה מקום).
אבל עכשיו פסח וזה סוג של מצווה לא?…אז יאלה לנקות.. אפילו אם זה רק מטפורית.
כשאני מנקה את הבית אני תמיד מוצאת חלקים קטנים של לגו שחיפשנו מלא זמן, כאלו שהיו חסרים לנו כדי להשלים חללית. גלגל שהתפרק ממכונית שלא ממש הצליחה לנסוע בלעדיו, סוגר של עגיל, חלק מפאזל חסר וגם חלקים של צעצועים או ניירות שלגמרי אין בהם צורך (וזה לא שהבית שלי כזה מטונף פשוט הספה נורא כבדה..:))
כך גם בכימו עשיתי נקיון לחיים שלי. גיליתי הרבה חברים שהיו שם תמיד מתחת לספה שלי ופתאום התגלו במלא הדרם כאלו שהכי לא ציפיתי לגלות, כאלו שברגע שהתגלו לא הבנתי איך הצלחתי לנסוע בלעדיהם לפני כן.
גיליתי חברים שתמיד היו חלק מהפאזל שלי ונעלמו לי עם השנים .. דווקא הם הפתיעו אותי בתבונה ובעידוד שלהם. והיו גם כאלו שתמיד היו על המדף שלי אבל דווקא בתקופה המסריחה שלי הפכו לקצת לא רלוונטיים.
לצערי גיליתי גם חלקים שחשבתי שישמשו אותי, אבל איכזבו.
מטפורית אני עושה עכשיו סדר בארונות ובבית שלי ונפטרת ממשחקים ישנים שלא עובדים בשבילי יותר וקצת כמו הכימו זה עושה לי בחילה קלה.
אני מסתכלת בארון שלי ובוחרת לזרוק מכנס שעשה אותי חזקה ושולטת ומחליפה אותו באחר שעושה אותי יותר רכה ונותנת. מעיפה מהארון המטפורי שלי את החולצה הקטנונית וצמודה וקונה כזו שהיא זורמת יותר ומחבקת יותר. שמה בשקית ענקית את כל הפריטים שקניתי לאחרים או שקניתי בגלל אחרים ובוחרת כאלו שאני רוצה ושהם רק בשבילי. אני מגלה נעליים ששנים לא השתמשתי בהם ופתאום הפכו רלוונטים יותר מתמיד.. וכאלו שאני מעדיפה לזרוק.
אני בוחרת בבגדים שאומרים מה הם מרגישים ונותנת לצדקה את אלו ששומרים בבטן.
משאירה בארון את כל הבגדים שמפרגנים לי ושמקבלים אותי כמו שאני. מרימה גולף מפנק שאחותי הביאה לי ולובשת אותו צמוד אלי, מתכסה בשמיכה שמזכירה לי את הבית של אמא… מרימה עניים לאיש שלי קצת המום ולא בטוח שהוא מרוצה מהאישה הזו המוזרה שפתאום בוחשת בארון הבגדים שלה.. ארון שהוא דיי התרגל אליו כבר. ואני מחייכת אליו ואומרת לו “הרי תמיד רצית שאזרוק בגדים שאני לא לובשת.. אז הנה אני עושה את זה..לפחות מטפורית..”
________________
היום היינו בים. איך חיכיתי כבר שיבוא היום בו אוכל לחשוף את עצמי לשמש בלי יותר מידי חשש… סביבי מאות ציצים ואני האחת מתוך תשע.. איך בדיוק מסתדרת הסטטיסטיקה הזו בים הצלויות למחצה שמטגנות את עצמן מולי??… מנסה לחפש תחת משקפי שמש שחורות עוד מחלימות.. מתה לקום להגיד משהו לאחת שמעשנת ומורחת על עצמה שמן תינוקות..”גם אני חשבתי לעצמי שלי זה לא היה יכול לקרות.. וזה קרה… שימי כובע וזרקי את הסיגריה..” אבל אני לא קמה ולא אומרת לה כלום ועולם כמנהגו נוהג ומי אני שאחבל לה בהנאה??..
חזרנו לבית בלי טלוויזיה כי נשרף לה ספק הכוח או משהו אחר שהאיש שלי מילמל, אז התיישבנו שנינו מול המחשבים הניידים (ואיזה מזל שיש לנו שניים) והוא מחפש לנו טלוויזה חדשה ואני משוטטת באינטרנט והילד משחק לו וברקע שגרה…פשוט שגרה ושעמום- איזה כייף!
______________
מעל דפי האינטרנט ומבלי להסיר ממני אחריות, אני מברכת את כל אחד ואחד מכם בחג שמח ואביבי.. שהפריחה תמלא את לבבכם והתרגשות של לבלוב את יומכם!…
ברכה מיוחדת אני מצרפת לאישה מיוחדת והכי הכי שלי – אמא שלי.
כשהייתי בארצות הברית היה לי דיסק קבוע של שירים ישראלים לנקיון הבית, ובכל פעם בדיוק כשכבר סיימתי לנקות הכול ונשאר הווווויש האחרון עם הסמרטוט השיר הזה היה מגיע.. תמיד בדיוק באותו הזמן ותמיד תמיד הייתי מוצאת את עצמי מתיישבת על הספה, מתרגשת ולפעמים גם בוכה אבל תמיד נורא מתגעגעת הביתה… ברוב המקרים הייתי מתקשרת ומשמיעה לה את השיר והיא כבר הייתה רגילה.. ומתחילה לבכות איתי- אז לזכר הימים ההם ולאור הימים האלו- כי אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא שלי!! (אמא- תלחצי על זה ותוכלי לשמוע)
אז שיהיה לנו חג שמח ואני אוהבת אוהבת אוהבת אותכם משפחה יקרה שלי!
