הבלוג של מיכל קולט-ארבל

הבלוג של מיכל קולט-ארבל

אז קודם כל אני אציין שאני גנבתי פה את הכותרת מהספר שקראתי בתאילנד ששינה את כל התפיסה שלי על מוות…
בספר פסיכיאטרית חקרה מאות אנשים שעברו חוויה של מוות קליני (מגילאים שונים, דתות וממדינות שונות) וגילתה שאנשים דיווחו על אותם תחושות בחוויות של ההתנתקות מהגוף ברגע המוות ממש, כולם דיווחו על … Read More

1. אנרגיות חיוביות- נכון שכולם אומרים את זה… נכון שבכל בספרים האלו שקיבלת יום אחרי גילוי המחלה כתוב את זה… אני חוויתי את זה על בשרי… ישבתי מול איש ממוסד ממשלתי כל שהוא שלא אציין את שמו, הגעתי במצב רוח וגוף טוב מאוד ותהיתי איך אצליח לשכנע אותו שאני גם … Read More

שאלו אותי אם איבדתי אמונה.. אז תאמת שלא היה ממש משהו לאבד כי אי אפשר באמת לקרא לי אדם מאמין..אבל כן היה שם משהו בסיסי של אמונה.. תמיד אמרתי שאני מאמינה בגורל… ובאיזו ישות שבאמת שולטת על הכל.. תקראו לה אלוהים.. סבבה.
בתחילת התהליך בעיקר הרגשתי שכל מה שהאמנתי בו נגוז, … Read More

אני מעסה את הנשמה שלי עכשיו… מעולם לא הייתי אצל פסיכולוגית או מאמנת או ריפוי באומנות ועכשיו אני עושה את שלושתם… מרגישה איך אני ממש מכניסה יד פנימה ועושה עיסוי לנשמה שלי… כמו בצל אני מסירה שכבות יבשות ומגלה עוד שכבה ועוד שכבה שלא ידעתי על קיומה בכלל ובדרך בוכה … Read More

אני כותבת לכם מהמלון שלנו בקו פיפי.. אי חלומי בתאילנד.. אני כותבת לכם מטיול הנצחון שלי!
אומרים שהזמן מרפה את כל הפצעים.. לפני חצי שנה כתבתי שהמחלה מטרידה את ראשי כל היום.. כמו מצגת אין סופית שכל הזמן רצה, לאורך הימים השבועות והחודשים שעברו מאז הטיפול האחרון והניתוחים לאט לאט המחשבות … Read More

ברגעים קשים בזמן הטיפולים, כשחיפשו לי ווריד ללא הצלחה והדמעות עמדו בגרון, כשהאמצתי לא לזוז בזמן שהחומר האדום אדום חדר לגופי והזרוע כבר רעדה מהמאמץ, כשתופעות הלוואי איימו לשבור אותי, אז תמיד עצמתי עניים וניסיתי להתרכז במשהו אחר…
לפעמים זה היה מראה שלי מתרוצצת ברחובות ניויורק הרחוקה עם מלא שקיות, לפעמים … Read More

לכל אדם יש מבחר של קלפים חזקים איתם הוא מציג את עצמו לעולם…משתמש בהם, כל פעם באחר לפי הצורך… בתקופת הכימו הרגשתי איך כל הקלפים החזקים שלי באים לידי ביטוי במלא הדרם, איך הם חיכו שם והתחזקו ליום בו אצטרך אותם… הייתי מצחיקה וחיובית, הייתי חזקה ופועלת, ידעתי בדיוק מתי … Read More

…”בתקווה לחזור לעצמי בקרוב..” סיימתי את המייל ששלחתי לחברה כדי להסביר את חוסר האנרגיות וההעלמות שלי לתוך עצמי….ולחצתי סנד…
אחרי עשר דקות קראתי שוב מה כתבתי.. האם אני באמת רוצה לחזור לעצמי?… ומי זו עצמי הזו עכשיו.. אני באופן אישי לא ממש מכירה אותה.. ובעיקר לא מתחברת אליה.. ואם אני לא … Read More

כל היציאה מעבדות לחירות הזו.. כל החגיגות סביב יציאת מצריים ונאמרו לי עשרות קלישאות במהלך החג שקשורות במחלה וביציאה שלי מעבדות לחירות וכמובן שהרבו לספר לי על יציאת מצריים.. וכאילו זה לא הספיק נפלתי גם אני בקלישאת הנקיון הפנימי שלי בפוסט הקודם… אבל קלישאה או לא- ככה הרגשתי..
אז מבחינתי זה … Read More

אני לא מתאימה לפסח.. אני חמץ. כמו עוגת שמרים אני פשוט תופחת ללא הכרה מהכדורים שאמורים לשמור שהסרטן לא יחזור.. תסכול שלא חוויתי אף פעם.. ואולי אני גם מידי פעם לוקחת משהו קטן לנפש.. אבל צריך משהו קטן לנפש מידי פעם..וגם כשאני כן לוקחת משהו זה שליש ממה שבדר”כ הייתי אוכלת.
בנתיים כל … Read More

היום שאחרי הוא בדיוק כמו היום שלפני, אני כבר לא מוגדרת חולה, אבל עדיין מרגישה ככה.
ביום שאחרי אני כבר בלי בחילות אבל בהחלט בא לי להקיא ממה שעברתי..
ביום שאחרי כבר אין לי 14 שיחות חסרות אחרי שנת צהריים, ביום שאחרי אני סתם -רגילה-
ביום שאחרי אני רגישה מאוד לשקיעה יפה או מחווה … Read More

שישבת של כייף משפחתי והנאה צרופה… מהבוקר שנפגשנו על המשפחה למפגש סוף הקייץ שהפך כבר למסורת ומשם מקלחות זריזות להורים של האיש שלי.. ארוחה טובה חזרה הביתה.. סרט טוב.. בבוקר התפנקנו במיטה ואז נסענו לחברים לעלהאש… אוכל טוב, אווירה טובה חברים טובים… כייף..
22:30 אני מתקלחת וכשאני יוצאת אני רואה שיחות … Read More

ההתמודדות הגדולה שלי מול הבן המתוק שלי הגיעה לסופה ביום שבת…קמתי בבוקר והחלטתי שהיום זה היום האחרון שלי עם הפיאה.
בשבועיים האחרונים לאט אבל בטוח הראתי את הפדחת שלי לציבור חברי ומשפחתי.. בסוף השבועיים נותר הבן שלי.. מעל תחושת האי נוחות והגירודים לשים אותה כל פעם, הרגשתי שאני עובדת עליו, משקרת … Read More

חלמתי שאני קמה בבוקר ויש לי שיער ארוך שוב… חלמתי שאמא שלי עושה קרחת… חלמתי שאני מגיעה לסרט בקולנוע אורון בערד, נכנסת וכולם צוחקים עלי..
ופעם אחת חלמתי ככה לעצמי לא בשינה… אחרי שאכטה עמוקה יותר מהרגיל, שכל העולם סביבי, קצת כמו בסרט “טרומן שואו”, שכל זה בעצם סדרה אחת גדולה … Read More

האשפוז היה תענוג- באמת!!… קיבלתי תפריט מה אני בוחרת לאכול מחר.. נוף לים.. חדר לבד.. מחמם מגבות.. אחיות חתיכות שבאו לבדוק לי לחץ דם וחום כל ארבע שעות והרבה סמים.
היה כואב אבל הרבה פחות ממה שציפיתי, יד ימין שלי לא תיפקדה וההרגשה היתה כאילו הוציאו לי את כל הציצי כולל … Read More

אני כותבת את הפוסט הזה כבר חמישה ימים.. כל יום כמה משפטים.. עם יד שמאל אות אות..
הניתוח עבר בהצלחה..
בגדול, כמעט כמו עם יתר ההתמודדויות שהיו לי, דיי התנהלתי ממבט מהצד כאילו זה קורה לבן אדם אחר כל הסיפור הזה..
מידי פעם צצו להם חרדות ופחדים שמילאו את עניי בדמעות ברגע אבל … Read More

זהו… יש תאריך לניתוח…
האמת שקיבלתי בדיוק את התאריך שאמרתי שהכי לא נוח לי אבל אני לא מתלוננת – יום חמישי הקרוב זה קורה (כן ממש עוד יומיים)
אני בעיקר מפחדת מהאחרי כי למעשה אין החלטה ברורה.. הפלסטיקאי שלי יחליט במהלך הניתוח איזה אופציה ניתוחית הכי טובה לי… מישהו אמר לשחרור שליטה???
תמיד … Read More

איך זה שלפעמים יש אנרגיות שגורמות לדברים לקרות או לא לקרות… ביום ראשון בדרכי לטיפול ולבדיקת ה MRI התקשרו שהמכונה התקלקלה..דווקא היום… מחר בבוקר יש לי תור לד”ר שטמר שתקבע אם ממשיכים בטיפול או סיימנו והיא מתקלקלת… חוצפה לא??
חזרתי הביתה מבית החולים ואחרי עשר דקות צלצל בדלת איש חב”ד ואמר … Read More

בטח כבר כולכם יודעים שהתפילות שלנו לא נענו…ליבו הענק של דני פסק לפעום בשבת האחרונה… מילים ותיאורים מחווירים לעומת גודלו של האיש.. בלוויה היו 7000 איש ובכל יום ביקרו בבית חייט אלפי אנשים… הזוי כל כך בשבילי לשבת מול טלי באוהל ניחום אבלים מאולתר בעפולה… הזוי.. אנחנו אמורות לשבת בקריוטוש … Read More

לפני שבועיים נסענו לסופ”ש בצפון עם זוג חברים, את זה כבר סיפרתי.. בדרך עצרנו בעפולה אצל ההורים של חברה שלי או יותר נכון אצל אחיה ואשתו.
יש להם שני בנים מטריפים ביופיים והיא בהריון מתקדם מאוד עם בת… למעשה היא בשמירה מה שלא הפריעה לה לעשות 8 עוגות שמרים (אין לה … Read More

אני מסתכלת במראה קרוב קרוב.. העניים שלי השתנו.. הן נכבו קצת… כאילו עצובות מבפנים… אני מגלה שהגבה שלי כבר נעלמה..רק אתמול עוד היו שם כמה שערות… והריסים הארוכות שלי שתמיד קיבלתי קומפלמנטים עליהם התדלדלו ככה שזה כבר מוזר לשים רימל..
אני בוחנת מקרוב קרוב.. ופתאום הכל מטושטש לי.. דמעות ממלאות את … Read More

ביום שישי של הטיפול יצאתי פעם ראשונה מהבית..(בעצם יצאתי גם לרופא הסיני ולמנה השניה ביום רביעי אבל תנו לי להיות דרמטית קצת..)הלכנו לשתות משהו ב”תפוז” חזרתי וכבר בדרך הרגשתי שאני מאבדת הכרה, הכל הסתובב.. בחילה חזקה מאין כמוה… בקושי הצלחתי לנשום.. אולי קצת הגזמתי עם ההסתובבות כשחזרנו הביתה, קצת מצטערים … Read More

לפני שלושה שבועות בערך הוכרז מבצע הקש בדלת של האגודה למלחמה בסרטן.. יום אחד דפקו לי בדלת שתי בנות מתוקות “אנחנו ממבצע הקש בדלת של האגודה למלחמה בסרטן…” הן שרו בתיאום מושלם..”הקישו אצלי כבר בדלת” עניתי להן בבדיחות דעת והן הסתכלו אחת על השניה בעיניי עז של בנות 15..”כאילו איך … Read More

לא- לא התלבלתם בספירה… הסדרה הראשונה לא הסתיימה אבל נאלצתי להפסיק אותה.
חלק מהתופעות של הכימו שאני מקבלת עכשיו קשור לתרופה שנקראת טקסול, התברכתי וקיבלתי את אחת מתופעות הלוואי הנדירות יחסית שנקראת נוירופתיה. זה התחיל בנימלול קל של קצות האצבעות.. המשיך לקצות הרגליים וביום שבת התחילו לי נימלול בפנים.. מלחיץ משהו..
למי … Read More

לא.. לא רק לכם הזמן עובר מהר.. גם לי אפילו שאני בפנים ואני כבר בטיפול השמיני…הזמן רץ..
יום שלישי הייתי בטיפול השביעי וכבר הורידו לי את הסטרואידים כמעט לגמרי..היחס האמביוולנטי שיש לי לטיפולים הוא מוזר כי מצד אחד מחדירים לי רעל לגוף, רעל שגורם לשיער שלי לנשור.. ומצד שני הרעל הזה … Read More

כולם שואלים אותי איך אני מרגישה ..
בסה”כ יש לי תופעות לוואי מעטות אך מציקות. יש לי צרבת שלא עוזבת אותי (נשמע אולי מתפנק אבל זה ממש מציק) יש לי עייפות שלא הרגשתי אפילו בזמן קפיצות גדילה של הבן שלי כשהייתי קמה כל עשרים דקות בלילה להניק וממשיכה ככה גם את … Read More

למעשה השאלה למה עלתה לי בערך 5 דקות אחרי הגילוי… שאלות כמו למה זה מגיע לי? למה אני? מה עשיתי רע?… השאלות התחלפו להן לפרקים ומצאתי את עצמי שואלת את עצמי למה עכשיו..? למה בשד?…ולמה השנה?..
הלמה הזה התחלף מהר מאוד ללמה עמוק עוד יותר והוא הגיע אחרי שעות של קריאה … Read More

לקח לי הרבה זמן לעבד בלב ובראש את החוויה של יום ראשון.. ובכלל אני מרגישה שבסיטואציות קשות או טעונות הנפש כאילו עוזבת לרגע את הגוף המוחשי שלנו כדי שלא נמעד שנעמוד בכוח במה שעומד מולנו ובכדי שנתמודד טוב יותר.. אולי זה רק אצלי אבל תחושת ה”חוויה החוץ גופית” היתה איתי … Read More

יום הטיפול השלישי הגיע.. אמא שלי המתוקה חטפה הרפס בעין (מי ידע שיש דבר כזה בכלל) וחצי פנים שלה נפוחות, אני בטוחה שזה בעיקר בגלל המתח של החודשיים האחרונים.. בכל מקרה אדון רופא המליץ לנו להתרחק…(אין לכם מושג כמה זה קשה לנו!)
אבא שלי שמר על הגוזל שלנו, ולאיש שלי היה … Read More

לטיפול השני באתי עם אבא שלי… וזה היה מזל כי היית צריכה מישהו סופר רגוע לעבור את היום הזה.
הגענו בשבע וחצי ולקחנו מספר לבדיקת דם.. קיבלתי מספר 117 הרמתי ראש לצג כדי לגלות שכרגע נמצא בפנים מספר 61… מעודדת משהו התיישבתי על הכיסא היחיד שהיה פנוי בחדר ההמתנה.
בשבע ארבעים וחמש … Read More

ההרגשה הכללית היתה מוזרה כי מצד אחד חיכיתי ליום הזה מאוד מאוד… סוף סוף אני מתחילה לטפל בחולירה. מצד שני הפחד מהלא נודע היה גדול ומאיים.
בדרך הייתי דרוכה ועצבנית… עצבנית שהאיש שלי לא קם בזמן, עצבנית על הנהג שנוסע לאט ממול, עצבנית שהשמש חמה, שיום שלישי היום, שהרמזור איטי, … Read More

ביום שבת היינו בלונה פארק… רציתי לעשות שבת של כייף וכך גם היה. היה אומנם חם מאוד אבל לא היו תורים בכלל (אני לא צינית באמת לא היו) נסענו עם זוג חברים עם הבת שלהם כך שהחברה היתה מושלמת.. רצנו ממתקן למתקן מאנדרנלין גבוה לסיבוב על הברבורים הרגועים…
עלינו אפילו על … Read More

פחד מהלא נודע
פחד מאיבוד הנשיות
פחד להשמין.. פחד להרזות
פחד מתופעות הלוואי
פחד לאבד את שמחת החיים שלי
פחד להשתנות להפוך לבלתי נסבלת.. קוטרית
פחד מההשפעה על המשפחה שלי, על הבן שלי
פחד מתגובות של אנשים
פחד מהציפורניים שישחירו… מהשיער שינשור
פחד משמש
פחד לאבד אופטימיות
פחד לאבד את התמימות
פחד ממחטים..
פחדים לא הגיוניים כמו שהשיער לא יחזור לגדול, שאני אשאר … Read More

אתמול עשיתי שאיבת בייציות.
שבע בבוקר כבר היינו במחלקה אחרי הנחיות היסטריות לאמא שלי מה לעשות כשהבן שלי מתעורר, מה להגיד כי בכלל שכחתי להגיד לו בערב שבבוקר לא נהייה בבית…
הוא מצידו אפילו לא שאל.. הוא בטח כבר יודע אני מחכה ליום שהוא פשוט ישאל אותי “מתי נגמרת הכימוטרפיה אמא?”… … Read More

לפני עשרים שנה בערך כשהייתי בת 14 הייתי במדורת ל”ג בעומר עם החברים מהכיתה, היה כייף ושמח עד שכמה ח’ברה שלא היו חברים שלנו באו וניסו לחבל לנו בכייף. אחד מהם הביא איתו 3 קליעים וזרק אחת מהם וצעק “קליע” כולנו ברחנו ואחרי כמה שניות היה פיצוץ …
בפעם השלישית שהוא … Read More

חיכיתי לשאלה.. שבאופן מוזר לא נשאלה בשבועיים האחרונים… הבן שלי בן ארבע נהג לשאול אותי אחת ליום “מתי יהיה לי אח?” “אמא יש לך בבטן תינוק?” “אמא- כשיהיה לנו תינוק אני אקרא לו רסל”… בקיצור… הוא כבר בן ארבע (וחצי למעשה) ולכל החברים שלו יש אח או אחות והוא לא … Read More

מצפים ממני שאני ארגיש כימיה עם הרופא שלי… וזה לא ממש קרה.. ואני יודעת שמדברים על המרכז בבלינסון כמקום הכי טוב לעבור בו טיפולים ואני נוטה להסכים…
בכלל במחקרים ראו שנשים שעברו את התקופה בדיכאון ובתחושות קשות ובלי תמיכה לא רק שלא עברו טוב את התקופה אלה שהסרטן חזר להם… מוכח!!
אז … Read More

שבוע אחרי הגילוי לקחו אותי לרופא סיני.. ציפיתי לסיני או לפחות אחד עם זקן-שפם כזה כמו לאהרוני אבל לא… נסעתי בשבילו עד לערד הוא מומחה באונקולוגיה ובאיזור הנגב (משם אני במקור) הוא שם דבר… הוא מקבל פעם בשבוע בת”א אז בפעם הבא אני אבוא אליו לשם..
בגדול הוא שמע את הסיפור … Read More

היינו אתמול בסרט “התחלה” עם לאונרדו דה קפריו.. הסרט בעצם מספר על רעיון שבזמן חלום ניתן לשתול אינפורמציה או רעיון בראש ולקום איתו בבוקר (כמו שקמים בבוקר מחלום שרבים עם מישהו וממש מרגישים עצבים עליו- בעצם בשינה נשתל לך במוח רעיון וקמים איתו בבוקר)
אז לאונרדו הסרט עושה שימוש ברעיון הזה … Read More

אחותי הגדולה ילדה היום בבוקר, ילד רביעי.. לידה קצת קשה אבל הרבה שמחה ואני בעבודה מתה ללכת לראות כבר את הפלא החדש אבל אין לי ימי מחלה או חופש יותר…(נושא כאוב לפוסט אחר) אז אני סופרת את השעות עד לסוף היום.
כשהיינו נערות היינו רבות 24 שעות ביממה, יש בנינו 6 … Read More

אתמול הייתי במחלקה (איזה דיבור של חולה נהיה לי…) ולא היו תשובות אבל אחת האונקולוגיות בדקה את הCT ואמרה שנראה שיש גידול רק באיזור השד וקצת בבלוטות..
שמחה גדולה (מי היה מאמין שאני אשמח שיגידו לי שיש לי גידול רק בשד ובבלוטה) + אישור להתחיל בטיפולי פוריות על מנת להקפיא עוברים … Read More

אז אחרי שעשיתי 4 בדיקות דם, צילום ריאות, חזה, אולטרסאונד כליות, אולטררסאונד בטן, אולטרסאונד וגינלי, אקו לב ועוד בדיקות דם נוספות שהם לא ידעו שאצטרך נשלחתי לפט סיטי שזה בעצם צילום סי טי של כל הגוף..
האבסורד הוא שהבדיקה עצמה מסרטנת כי היא כמו איזה אלף קרינות.. קבעתי תור לעשר וחצי … Read More

אחרי שבת שבא ברחנו מהמציאות החלטתי לקחת קצת יותר אחריות ולהתחיל לקרא באינטרנט קצת יותר שהרי לא יתכן שאני מלכת השליטה בכל לא תשלוט בבריאות שלה.. במהלך יום העבודה (סילחי לי בוסית יקרה) הסתובבתי באתרים תוך כדי ולמדתי כמה שיכולתי על האופציות השונות… הבעיה היא שגם למדתי דברים נוספים…
אחוזי חזרה.. … Read More

כבר מהאוטו סימסתי לחברה שלי.. אמא של ילד מהגן של הבן שלי שחלתה 3 חודשים אחרי שהבן שלה נולד בסרטן הבלוטות (אוצקינס המנייק)  בלונדינית יפייפיה גבוהה ומהממת ומעל הכל בן אדם עם לב ענק! וזה עוד לפני שהבנתי כמה הוא ענק באמת.
היא הגיעה אלי תוך שעה ביקשתי מכולם חוץ מהאיש … Read More

למחרת כבר היינו אצל כירורג אחר שניחשתם נכון… אמר לי בדיוק ההפך…קודם כימו ואז ניתוח.. הוא כבר ממש הסביר לי את הפרוצדורה (טוב נו שילמתי לו באופן פרטי) איפה חותכים ומה ושמחתי לגלות שהתמונות שראיתי באינטרנט לא לגמרי מדוייקות..
הוא הסביר לי שכדי להבטיח במאת האחוזים שלא תחזור לי החולרה אני … Read More

אצל הרופא כמעט שלא שאלתי שאלות… פחדתי שאם אני אפתח את הפה תצא לי צעקה שתשבור לו את המשקפיים…
כשבכל זאת פתחתי את הפה לשאול משהו לא שמעתי את התשובה.. האיש שלי שתמיד חשוב לו להבין את הכל שאל.. אחותי שהיא כמו היד או הרגל שלי שאלה…ואמא שלי פשוט גידלה שערות … Read More

יומיים אחרי היום הזה נקראתי שוב למרפאה הפעם נפגשתי עם רופא כירוג… נכנסנו לחדר עם עובדת סוציאלית (את זה הבנתי אחרי) ואחות ואני והאיש שלי ואחותי (ששכחתי לציין שהיא בשבוע 40 ורצה אחרי לכל בדיקה עם בטן ענקית ודאגה עמוקה בעניים).
את אמא שלי הם השאירו בחוץ (זה היה לרופא יותר … Read More

הרופא בעצם משאיר אותי עם ההבנה שכנראה הגוש שגיליתי לפני פחות משבוע סרטני.
הוא לא אמר את זה אבל הוא גם לא אמר שלא… אני אוכלת סרטים!!
ביומיים האלו עד יום רביעי באחת עשרה בבוקר הייתי עם דמעות קבועות בעניים, כל שיחה עם חברה, מבט רחמני, נגיעה על הכתף, חיוך של הבן … Read More

פה זה הרגע להכיר את המשפחה שלי- אנחנו סך הכל ארבעה אחים ואחיות אני הכי קטנה ואז אחות, אח ואחות אחרונה. הורי עברו רק לאחרונה לידי. אחיות שלי ואחי מפוזרים בארץ באופן אחיד- אחת בנגב אחד בצפון ואחות בשרון- ממש לידי.
אנחנו מאוד מאוד קשורים אחד לשני ומקושרים כל הזמן. אם … Read More

הבדיקה היתה כואבת ולא נעימה, נכון.. אבל ההרגשה היתה שאני חווה חוויה חוץ גופית… כאילו הגוף שלי שם אבל התודעה מרחפת מעל הכל ומסתכלת…
כי הרי זה לא יכול להיות.. אני בריאה אין לי שום מקרה במשפחה, אני אוכלת בריא. הנקתי את בני יותר משנה. אני לא נחשפת לשמש. אני בכלל … Read More

לפני שבועיים בביקור שגרתי אצל רופאת נשים כבר עמדתי בדלת וביקשתי הפנייה תמימה.. אני מרגישה כבר איזה שנה משהו בשד ימין.. נכון שהרופא הקודם שלי בדק אבל אולי בכל זאת שיהיה… היא נתנה!
קבעתי תור לרביעי שעבר, הכירוג שלי מישש ואני בשניות אדומה כי היה קר והוא בטח חשב שאני מתרגשת … Read More